אתמול (א') ציין העם היהודי את יום הזיכרון לחורבן שני בתי המקדש בירושלים. כמעט אלפיים יהודים שזיכרון המקדש בוער בנפשם, עלו להר הבית כדי לציין קשר בן 3,000 שנה בין מקום המקדש והיהדות, והזיקה שלא תנותק בין ציון והציונות. אחד מהם, ח"כ עמיחי שיקלי, אף עמד ושר על הר הבית את המנון המדינה, "התקווה".

ניתן היה לצפות שערבים מוסלמים, אזרחי ישראל, שנולדו וגדלו במסגרות החינוך הישראליות מגן הילדים ועד האוניברסיטה, יכירו את עומק הקשר בין העם היהודי והר הבית ויקבלו אותו כעובדה קיימת. אלא שכנראה הציפייה הזו מוגזמת. כבר בתשעה באב הוציאו הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית ומפלגתו בכנסת ישראל, "הרשימה הערבית המאוחדת", את ההצהרה הבאה המובאת כאן במלואה, עם הבהרותיי בסוגריים ופרשנות בהמשך.

"ישתבח שמו של זה שהסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש (מכה) אל המסגד הרחוק (אלאקצא) אשר בירכנו את סביבותיו כדי להראות לו את נפלאותינו, הלוא הוא השומע הרואה" (כל דבר. ציטוט מהקוראן, פרק 17 פסוק 1).
התנועה האסלאמית והרשימה המאוחדת (מפלגת רע"ם): אלאקצא הוא זכות רק של המוסלמים, ולאחרים (ליהודים, לנוצרים ולכל דת אחרת) אין שום זכות בו.


מתוך: אתר "מקור ראשון"
להמשך הכתבה באתר לחץ/י כאן